מבוא ימימה - חלק שש

הקשר בין החלקים המלמדים על חלקים, הקשר הזה הוא השתקפות של חלק בתוך חלק להשלמתו מתוך הפרדתו אשר גם תיחומו. בחומר יש חלקים רבים מאד אשר כה מורכבים שאין מבינים אותם ויש אחרים קלים ופשוטים להבנה הממתינים כמטרה להגעה , ניתנים כדי שתדע על מהות נמצאת הלומד בוחר מה שקרוב אליו מה שקל לו להבין ובעיקר מה שרוצה להבין, מה שהוא קובע . יש קביעה שהלומד דרך רצונו להתקרבותו הוא בוחר להתקרב לחלק זה או אחר ומה להבין והבנתו קשורה לא רק להבנת הניתן אלה הבנתו שלו קשורה לפעילותו ההכרתית, הבונה דרך זה את כל ההחסרות וההפרזות, חוסר הרצון שהוא עושה לעצמו. גם את מאבקו בזבוז כוחות הנפש ובזבוז הזמן ברגע שמגלה שכך הוא ירשום והוא רושם ומנסה לתקן את אשר מיותר זאת אומרת כל הזמן יש לו חלקים חוזרים כי לא כולם שמים לב לכל חלק טבעי שבהתחלה יש בחירת חלקים ככל שמתחזק יש ודאות של התחזקות מסרים יותר ופונה יותר לחלקים הנמצאים מתקן ומשחרר. בלי תוצאות סימן שאין הבנה, כל הבנה מביאה תוצאות קשר בין הבנה יישום תוצאה כל הזמן כך התוצאה האישית פרי הבנתך האישית הינה קבלת חלקים, ומה בחרת מה הבנת מה עשית איך תבין איך להשלים איך לא להחסיר איך לא להפריז וזה לא ברור כך התוצאה היא אשר משכנעת ומתחזקת רצון להמשיך הלימוד לא ניתן כנגיעות נגיעות על הקיים באיזוננו אלה מהידיעה שיש להחזיר את ההבנה להבנת ההכרה איך מזהה או מבין דרך יישום ביום יום, עשיה או הרהור אינך מקדם חסימה דוחה את השני וחוסם אותך בפנהו קדומך, שחרורך, איזונך, ההבחנה מתפתחת הבנת התיקון כמו איך להחזיר למחשבה האישית את כוחה ותמציתה ביכולת הבחנה איך הקולטים יפעלו להבחין בין דבר לדבר.