אין אני

דברים פרק ח (יז) וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה: (יח) וְזָכַרְתָּ אֶת ה" אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה:

לי היאור ואני עשיתיני אמר מלך הרשעים, פרעה, מפגש אקראי בין חומר לצורה יצר את הטבע, אומרים מדעני הזמן הזה, במוח האדם ישנה מערכת מתוחכמת של עצבים המתקשרים בזרם חשמלי שהוא גורם לתנועה וחיות אומרים מומחי הרפואה, נולד לאבא עשיר וממשיך לצבור עושרו ומתגאה כי זה בא לו מירושה מעמלו, וכן על דרך זו כל נבלי העולם המתנהגים וחושבים כבהמה, זו הבהמה כאשר מגיעה לשדה עם עשב ירוק ולח וטעים לחיך שנוצר לדעתה ברגע שהגיעה לשם, כיון שלדעתה השדה לא היה שם לפני שהגיעה.... כל אדם מגיע עם כל הכלים שצריך לו לתיקון שבא לעשות בעולם הזה, כל הכלים (שפע) קיים בכח, ויוצא מהכח אל הפועל כפי התקדמותו, בכל שנה נמדד האדם מה עשה, מה השתמש ומה צריך לשנה הקרובה בראש השנה מוצא חלק נוסף של השפע מהכח אל הפועל, ורק זו הבחירה של האדם כי לא האדם קובע לאיזו משפחה יוולד, עשיר או עני, חכם או טיפש, יפה או או מכוער, וכו" כל זאת נקבע ע"י הקב"ה לבדו, בחירתו של האדם היא מה לעשות עם הכלים שנתן לו הקב"ה, האם בהם לעבוד את הקב"ה לתקן מידותיו לעשות נחת רוח לבורא עולם או ח"ו ההפך, ועיקר לימודנו זה לדעת את סוד הכניעה מאהבת הבורא אלי וממני אליו, כניעה אין משמעותה אובדן הזהות המיוחדת הטבועה בי, אין פרושה התרפסות, אלא, כניעה מידיעת הבורא יתברך, כניעה לכוח המשפיע עלי המעניק לי חיות, כניעה הינה לוותר על "אני" ואפסי, רצונותיי הגשמיים, היא להיות "אין", ובקבלה: (אין, אני: אותם אותיות) כאשר אני משתמש ב"אני" שלי בחכמה ובבינה שלי אני מזווג בין שתי המידות הללו בסוד הדעת, וידוע כי כאשר הדעת מתגלה, אזי הכתר נעלם, וכאשר הכתר נעלם אזי אין השפעה על בעל הדעת מכח הפלא שהוא כתר, אלא מכוח הטבע שחקק בורא עולם, (שזה הכח השולט על העמים האחרים) כזרע הנשתל באדמה ובטיפול נכון ומסודר יצמיח עץ, ואילו בסוד הכניעה, הויתור המוחלט, אזי עץ יגדל מאליו ללא "השתדלות" כמאמרם ז"ל, מידת ההשתדלות כמידת האמונה ככל שהאמונה חזקה יותר כך ההשתדלות תמעט ולהיפך, כניעה מאהבת הבורא היא הידיעה כי כל שעשה הקב"ה, עשה למען יקרא רחום וחנון, וכאשר אני בוחר לא להיכנע אזי אני כביכול מונע מהקב"ה להקרא רחום וחנון על ידי כך שאני מייחס לעצמי את השפע שמגיע אלי, כגון פרנסה, ילדים, בית, אישה, חכמה, בריאות וכיוצ"ב, והקב"ה מוליך את האדם לאן שרוצה ללכת, בורא עולם לא כופה את עצמו על בריותיו, זוהי זכות גדולה להגיע להכרת בורא עולם, ידיעתו היא מתנה ענקית, וזאת יכול לעשות כאשר מכיר בבוראו ממליכו בכל רגע על כל מעשיו, משבחו ומפארו, וזה שאמר בספר ירמיה פרק כג (כד) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה" הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה": אם יסתר איש במסתרים (ואומר) אני (עוצם ידי וכוחי) (אז) לא אראנו....אבל אם יסתר איש במסתרים (ואומר,) ואני לא (אני לא עשיתני ולא מעוצם ידי העושר והכבוד) (אזי) אראנו נאם ה".....

אתר זוהר החיים הוקם על ידי הרב יוחנן באנון ז"ל 

ניקיון

פסח בשער, הזמן לנקות מבפנים את החמץ החמוץ את הכואב את העצוב. מהיכן מתחילים כדברי ימימה -מתחילם בהתחלה. וההתחלה היא בעשיה מידית -כאן צריך לנקות.

והניקיון טמון בהקפדה ברצון ובנחבא. בהבנה שיש לחפש את החמץ הוא לא תמיד נגלה. ולשרוף אותו - למחות את זכרו.

והראיה, חשוב - ראיה לאור נר ראיה בלהבה קדושה בהארת שמים החמץ נגלה.

מהוא החמץ אותו נשרוף היום, הוא הלחם,המזון של אתמול שהיום בקדושה הוא מסולק.

נקודת בחירה ברורה

יש זמן בחירה, לפעמים זה כלכך ברור שעכשיו צריך לבחור, לפעמים גם הבחירה עצמה כלכך ברורה לך. השאלה מוצגת בבהירות הזמן מוגדר ואנחנו נמצאים בבחירה באופן ממוקד.

כך למשל בסיום הלימודים (או הצבא בישראל) יש בחירה מוצגת על ידי הסובבים אותנו: לימודים? שנת טיול? או אולי עבודה? הסביבה המשפחה כולם שואלים ומיצרים סביבה תומכת בחירה, ובחירה מובילה לבחירה לימודים אז תחום זה או אולי אחר ? או טיול אז לאן ועם מי ... כל הבחירות האלו משפיעות לתקופה ארוכה בחיינו ולכן אנחנו ניגשים אליהן בחרדת קודש נותנים לבחירה את המקום שלה מקשיבים למוח ללב לרצון לצורך להיגיון הכל ממקום מודע של רצון . צורך לבחור.

ד"ר סוס בספרו "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" אומר "לבחור שבוחר שיבחר מה לבחור" ... בחור שבוחר כלומר יש אנשים שהם בוחרים יותר מאחרים. האם זה אפשרי? האם יש אנשים שבוחרים לבחור ? האם יש בחירות שאנחנו בוחרים כן או לא לבחור אותם?

התשובה היא כן הן ישנן ובכל רגע יש נקודת בחירה ואנחנו יכולים לקחת אותה ולבחור במודע משמעו בחור מסלולים ניתנים או למצא חדשים, או אולי לא לקחת את הבחירה ואז לפעול מחוסר מודעות.

לפעמים אנחנו בנקודה עם תחושת הבחירה הניתנת ואפילו מבחינים בצורך לבחור אבל הבחירה לא מתבצעת. 

ואנחנו יושבים ומסתכלים על כל האופציות כל האפשרויות אבל הבחירה לא נלקחת והדרך לא זורמת. וכמובן יש הסברים שלא יודעים מה לבחור? ומה לעשות והרבה הרבה ?????

ברור שאנו בנקודת בחירה אבל זמן הבחירה לא ברור לנו ולא יודעים או לא מרגישים את הבחירה הנכונה.

זה הזמן לבחור זה הזמן לקחת דרך והדרך מתגלגלת ומתקדמת וזורמת אבל הבחירה לצאת לדרך לבחור ולהתקדם היא קריטית.

לבחור ועכשיו

הסכמת הלב לכתיבה

הדרך לכתיבה מתחילה בלב, הצורך לתקשר, להעביר את הרעיון לתת לאחר. עבר הרבה זמן מאז כתבתי, הייתי עסוק בחומר, במחשבה, ביום יום. התרחקתי קצת מהעבודה הרוחנית שלי, מהשאלות, מהתשובות, מההתבוננות, הזיהוי, מבחינת התדרים הנקלטים ואולי אף מקליטתם.

כעת שוב מתבונן, עומס מהתערבבות, מחוסר דיוק מתמשך, מחפש שוב נקודת יחוס, ונקודת כיוון (אור). מוצא אותה דוקא בשמירת הגבול לא להתערבב. שמירת גבולות שמירת האני חשובה.