מבוא ימימה - חלק שש

הקשר בין החלקים המלמדים על חלקים, הקשר הזה הוא השתקפות של חלק בתוך חלק להשלמתו מתוך הפרדתו אשר גם תיחומו. בחומר יש חלקים רבים מאד אשר כה מורכבים שאין מבינים אותם ויש אחרים קלים ופשוטים להבנה הממתינים כמטרה להגעה , ניתנים כדי שתדע על מהות נמצאת הלומד בוחר מה שקרוב אליו מה שקל לו להבין ובעיקר מה שרוצה להבין, מה שהוא קובע . יש קביעה שהלומד דרך רצונו להתקרבותו הוא בוחר להתקרב לחלק זה או אחר ומה להבין והבנתו קשורה לא רק להבנת הניתן אלה הבנתו שלו קשורה לפעילותו ההכרתית, הבונה דרך זה את כל ההחסרות וההפרזות, חוסר הרצון שהוא עושה לעצמו. גם את מאבקו בזבוז כוחות הנפש ובזבוז הזמן ברגע שמגלה שכך הוא ירשום והוא רושם ומנסה לתקן את אשר מיותר זאת אומרת כל הזמן יש לו חלקים חוזרים כי לא כולם שמים לב לכל חלק טבעי שבהתחלה יש בחירת חלקים ככל שמתחזק יש ודאות של התחזקות מסרים יותר ופונה יותר לחלקים הנמצאים מתקן ומשחרר. בלי תוצאות סימן שאין הבנה, כל הבנה מביאה תוצאות קשר בין הבנה יישום תוצאה כל הזמן כך התוצאה האישית פרי הבנתך האישית הינה קבלת חלקים, ומה בחרת מה הבנת מה עשית איך תבין איך להשלים איך לא להחסיר איך לא להפריז וזה לא ברור כך התוצאה היא אשר משכנעת ומתחזקת רצון להמשיך הלימוד לא ניתן כנגיעות נגיעות על הקיים באיזוננו אלה מהידיעה שיש להחזיר את ההבנה להבנת ההכרה איך מזהה או מבין דרך יישום ביום יום, עשיה או הרהור אינך מקדם חסימה דוחה את השני וחוסם אותך בפנהו קדומך, שחרורך, איזונך, ההבחנה מתפתחת הבנת התיקון כמו איך להחזיר למחשבה האישית את כוחה ותמציתה ביכולת הבחנה איך הקולטים יפעלו להבחין בין דבר לדבר.

תיקון היסוד

"אני מחפש את יעודי" זו למעשה משימה שהטחתי בפניי כשהתחלתי את מסעי הרוחני. בלימוד כל הזמן שאלתי שאלות חיפשתי תשובות, קשה לי לשים את האצבע ולומר הנה כאן, קשה.

שבוע תיקון (ספירת) היסוד נגמר ואני חושב שהחלק הקשה מתגלה לי, מופיע מולי ערם ובוטא, גס ומתריס. אני רוצה לעצום עין, להפנות מבט, להעלים אותו - קשה להסתכל עליו, ועוד יותר קשה לקבל אותו לתיקוני. אבל הוא כאן, לעמוד מולו בנוכחות, בעצמה,ביציבות ובזקיפות לא לתוך לא להוריד מבט להיות שם.

העומס  מתורגם להסבר הגיוני של המוח למה לא, ואין תשובה, אולי ככה? אולי נמאס לי לספוג את משמעות הבריחה, לאגור בפנים, לכעוס על עצמי, לא לקבל אותי כי הפרתי.

אז אני כן עומד שם כן מבקש כוח להיות בנוכחות אל מול הרצון להפר.

כנהר עוצמתי ורוגע אזרום

חסד שביסוד

והיסוד הוא היציבות הוא בנית התומך המייצב הקרקע לדרוך בה. והיציבות הינה מרחב וככל שרחב הוא כך מרגיע יותר וככל שרחב יותר כך מאפשר תמרון גדול יותר, מאפשר שפע מאפשר להזדמנות להיקלט, להינבט לגדול. ויסוד רחב שקט ויציב הוא הכרחי לקיום הכרחי לגדילה הכרחי להתפתחות, הכרחי לשפע. ואם הוא צר הוא חלש יהיה אדם נע ונד מחפש עגל זהב לאחוז בו מחפש קש להציפו בביצה והוא נופל וקם.

וחסד שביסוד היא נתינה ללא מגבלות משפע אינסופי של אנרגיה מתחדשת, ביסוד רחב ובלתי מעורער. ויסוד גדול ורב קרקע לגדול בה לאדם היה וגדול מספיק יהיה יסוד לעוד אנשים להאחז להיתמך בו.

מלאכה של חיזוק היסוד שבהוד ומעבר למלכות שבהוד

בחלק המבוא של ימימה

יציבות וזקיפות

ואם ההוד הוא החיבור לנשמה הגבוה היסוד הינו חיבור לקרקע המוצקה והאחיזה באדמה הינה היציבות והחיבור לנשמה היא הזקיפות. כחוליה אנחנו מחברים בין היסוד להוד בשרשרת החלקים מחוברים מתרחבים ומתמלאים כנהר רחב עצמתי ושקט אני זורם ממלא ומתמלא יציב ומאוזן עצום ורוגע והבניה היא המלכות העשייה הקדושה הבונה ונבנית ומשחררת מכל תלות מכל אחיזה והיא מעצימה וממלאה. הכל בהתחלה הלימוד הראשוני.

מלאכה על ספירת ההוד

מהוא הוד? ומהיא ספירתו? איך אני בתוך ההוד? ואיך ההוד בתוכי?

שאלה

האם נושא אני את ראשי בזקיפות של הוד? האם מוצא אני בתוכי את הטוב והיפה? היש בי הוד? 

והמוח אומר "חייב להיות", אך הלב לא מכיר בו מפוחד , מתחבא, נאלם ונעלם בתוך כליפות הכלימה, הבושה, הקיפאון והחידלון 

והן ההוד הוא שם והוא קיים אך הוא מוסתר ומכוסה והיום היא התפארת שבהוד וזה ספירה של היופי של הטוב. עוצמתו של היופי נתינת המשמעות הנועם שבחיים. והמשפט אומר "עשה טוב יהיה טוב" או עשה טוב מצא את ההוד וקבל אותו אל תחסיר ואל תדחה קבל את ההוד כי הוא שלך.

חיזוק המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות

תודה

תודה על כל מה שייש 

תודה עלכם בני

תודה על השמחה האהבה

תודה על היש הקיים

ותודה על המקיים

הקושי הוא גבורה 

והגבורה היא קושי

מלאכה על החלק הניתן בפסח

ימין ושמאל רק חול וחול אומר השיר

והימין היא בימין והשמאל בשמאל

ואני בן שניהם פעם פה ופעם שם

לא מחבר לא מכיל רק עובר מאחד לשני

מדלג מקצין ויותר שמאל משמאל ובתגובה ימינה פנה

והחיבור הוא הניקיון והנגיעה היא אמת

והאמת היא השלום והשלמות

"ויד ימין מצחצחת את שמאלך" וזוהי מידת תפארת

של ברכה כוונה טובה וחיות

לא לשמאל גם לא לימין. לימין ושמאל לשניהם ביחד

ובזמן שמאל חפש ימין ובזמן ימין חפש שמאל

עשר הספירות

פסח - ימימה

לקראת פסח מטהרים את הבתים האם אתם מטהרים את הפנימיות שלכם מסיימים את התיקון לנקות את העומס המיותר החוסם הרק מזיק, איך לצחצח הפנימיות זה כמו מאזניים אבן משקלת מצחצחים עד שמורידים את כל האבק. האבקה הזו עד שהאור הנמצא בזה מופיע זה קשור ללמודי קודש זה צחצוח אבן המשקולת כאשר ימינך מצחצחת את שמאלך מימנך להחזיר הכל מימין בהתפשטות זאת אומרת לחבר עצמך ימין ושמאל כאחד הבנתך בתוך מחשבתך לבך כחלק אחד, יש עדיין הפרות ואי תאום בן החלקים כאשר גם נקלט הקשב הקשור אותו זמן להבנה והלב והשאלה אם הנך קשוב ללבך וקולט בזמן את דיוקו ממהותו ועושה מלאכתך או אומר מלותך ודבורך הקשב אשר קשור גם ללב קשור גם לפה כך עשייתך זאת אומרת גם עשייתך תשקף כנושאת מההבנה אשר בה תאום בן החלקים וכל אחד יגלה את אשר מתרחש כאשר הוא קשוב והנה מסכים על דיוקו או קשוב בחסר ולא מסכים על דיוקו ופה יש סתירה כאשר יש חסימה בקשב ודאי שאינו יכול להיות קשוב ללבו כאשר יש הפרדה המפרידה את החסימה מהקשב המהותי אז אפשר להקשיב ללב ולהבנה האישית ולהיות בהמתנה ולאט לאט למצא את התשובה הנכונה פעמים לא מעטות התשובה היא ליד זאת אומרת אינה משתייכת לדיוק של רגע הקליטה זאת אומרת הנה קולט ובכל זאת בוחר תשובה שונה המחסירה מערבבת תנסו כל אחד לענות לחלק זה כי גם חלק זה קשור למלאכה הנמשכת לגלות סתירות קיימות והסתירות במלאכה זאת אומרת זו מלאכה נמשכת כדי לדייק ויש לגלות את המלאכה בסתירה מסתירות מתקיימות

אסור להבליג