המשך מבוא ימימה

. נתחיל בסדר הנכון והפניה אל השומע , המקשיב להכרתו כדי לבדוק עד כמה הקשב האישי נושא את כל העומס האישי , את כל אשר רשום ומוכר בנפש .
אפשר ליצור דרך הקשב האישי . חסימה דוחה את השני כאשר מדובר בנגיעות . אפשר שיהיו התקרבות וישום אך נגלה גם את המיותר לאט לאט ואפשר שחלק זה לא ישפר, אמור לתקן דרך קשב להבין עד כמה נאבקים כדי ליצור מקום אישי בתחום הבית , כמה מאמצים כדי להבטיח את הכרת החשיבה האישית , הדיבור האישי , להבין את הקשר עם העשיה האישית וכמה רגישות ופגיעות, עוד כמה, ועוד כמה, התנגדות מהעומס מתרחשים . יש ביקורת על העשיה או מאבק .
אם הדיבור אינו מדוייק , מה קורה כלפי השני כשמשליך עומס ומה קורה ממנו כמחזיר תשובה? דיבורך דיבורו וגם עשיה . אם עשיה מתקבלת כל הזמן על ידך מבטיחה קשר עם המחשבה האישית קשר חזק יציב האם אין אחיזות חזקות במרכיבים שמשתמשים דרכם כדי להשיג את מה שמובן כנחוץ איך להיראות חזק , להיראות בסדר , להתקבל ולהשתייך ישנם הרבה משחקים , זיופים שנקלטים , משחקים מוסכמים בתחום הרגשי .
משחק אינו מאפשר יציבות של קשר , יציבות מרגש . נתינה כלפי השני אם תקינה מאפשרת לו לזהות , לקלוט שזה נכון ולענות בהתאם .
בתחום הקשב אשר מבעד העשיה היומיומית של הקשב , בתחום הקשב , כאשר הקשב אינו מתוקן הלימוד מציע תיקון שיוכיח את התוצאות ויתן כוח ואיזון לחלקים ומשתנה אם ביומיום תוכל להפריד בין תשובותיך המשוחררות לאלה הנשענות מחסימות , או חלקים שאתה מדייק אותם , לבין תשובותיך שמראש - התבוננות חסומה .