מבוא ימימה - חלק שבע

לימוד  שמתמשך  לא  מוכרח  להיות  מתמשך  לרוצה  לנקות  את  העומס  האישי  .  אפשר  שתיקן  וישחרר  ,  אפשר  שישאר  להעמיק  בהבנה  להתחזק  מאוד  .  הזמן  תלוי  בו  .

המשחק  התקרבות  ,  דחיה  ,  היסוס  ,  כל  מיני  חלקים  שמפרים  את  הקו  הישר  של  הדיוק  עם  עצמך  יכול  לתת  הבנה  לנמצא  - החלק  הזה  ללימוד , להתעורר  ליצור  ולהתקדם  דרך  זה  כלומר  ליישם  את  הדיוק  . מההבנה  -  היישום  ומכך  תוצאה  .

התקרבות  לחומר  הניתן  תתאפשר  באם  יש  נוכחות  צופה  .  צופה  לחלק  ומנסה  להכיר  מה  יש  בו  ומה  מלמד  והקשר  אל  עצמו  מהמשתקף  המלמד  על  השלמה  .  כאן  בהשלמה  פועל  רצונך  ,  הרגש  כלפי  הקיום  שלך  האם  תמשיך  להיאבק  כדי  להצדיק  את  קיומך  או  תתעורר  עם  כל  מה  שמחסיר  ומפריז  .  צריכה  להיות  התעוררות  כדי  להבין  .

נלמד  את   ההתייחסות  למשמעויות  הרבות  שיש  למילה  דיוק  .

אם  נדייק - לא  נערבב  חומר  נלמד  ועיכוב  (  עומס  )   כאשר  אנחנו  קולטים  את  המרכיבים  הנלמדים  ואח"כ  גם  קולטים  את  העיכוב  הקיים  . לנסות  על  שדה  ההכרה  לשים  את  שניהם  בבת  אחת  ,  גם  החלק  המתחיל  להיבנות  בהבנה  אשר  ללא  ערבוב,  וליד  זה  העומס  האישי  לחבר  אותם  ע"י  קבלה  עצמית  ז.א.  לקבל  את  עצמנו  עם  העומס  כשמבינים  שאנחנו  לא  העומס  ז.א.  לשחרר  את  האחיזה  בעיכוב  .  לא  לכעוס  על  עצמכם  מכעס  עצמי  ישן  ולא  להעמידו  .  להכיר  בו  לכתוב  אותו  לקבלו  ובזאת  תכעסו  פחות  כדי  לא  ליצור  ערבוב  וטשטוש   תיחום  של  כל  חלק  בנפרד  ז.א.  לאפשר  להפרדה  להתקיים   הרי  בכל  חלק  היא  מתקיימת  .

אם  נפנה  למחשבה  ונגלה  בה  את  מרכיבי  העומס  ,  הרגש   והאיוזן   הקשב  כמה  הוא  חסום  ומתי  הוא  פתוח  יותר  ,  הכל  יצביע  על  עד  כמה  כשאתם  קרובים  לעצמכם,  אינכם  קרובים  לעצמכם,  ובכל  זאת  כמה  אתם  קרובים  לעצמכם  .

כאשר  מערבבים  בחזרה  את  הערבוב  הקיים  ,  העומס  עם  המהותי  הנלמד  ,  אנו  מתערבבים  כאילו  מחדש  אך  למעשה  זה  היה  קיים  .  לא  עשינו  את  ההפרדה  ז.א.  נלחמים  בפנים  ורחוקים  מעצמנו .