מבוא ימימה - חלק שמונה

קבלה  עצמית  דרך  הקשב  והבנת  המהות  של  החומר  מאפשרים  התקרבות  כל  פעם  יחסית  ולא  דריכות  על  המקום  בגלל  הערבוב  אשר  התקיים  עד  כה  .

נקודה  נוספת  לדיוק,  ניתן  הסבר  חלקי  יחסי  לחלק  הנלמד  עד  כה  :

א.  דיוק  ראשוני  הוא  בהפרדות  ,  כאשר  מבינים  שזייפנו  קודם  או  שיחקנו  ורוצים  מאוד  לדייק  .

ב.  דיוק  שני  - קבלת  העיכוב  כפי  שהוא  מתוך  הפרדה  בין  הנלמד  והמצאותו  של  העיכוב  .

ג.  דיוק  נוסף  -  זה  לקבל  את  החלקים  כפי  שהם  ללא  תוספות  אישיות ,  כי  מהותם  של  החלקים  אינה  מושתתת  על  בסיס  השכל  הגשמי  ,  בהתחלה  שכל הנקי  מערבוב  כמו  מי  שמשתדל  על  בסיס  הבנה  אישית  שהוא  שיחק  קודם  ועכשיו  רוצה  להגיע  לאמת  הפנימית  ואז  התקרב  לחלקים  כפי  שהם  ויישם  את  היישום  שמביא  להטבה  כבר  בתחילת  הלימוד .

ד.  דיוק  נוסף  -  והוא  הדיוק  לשלב  אשר  התחיל  אך  שייך  לשלב  מאוחר  יותר  כאשר  החלקים  הניתנים  לעבודה  מחויבים  להיות  דרך  הדיוק  להשתייך  למקומם  להיות  על  מקומם  .  אלה  מיבנים  של  מידה  נלמדת  ,  לא  רק  נרכשת  ,  אשר  בדיוק   נוסף  יהיו  בצורתם  ,  על  כוחם  בהתקרבותם  והיא  תנועתם  .

בנוסף  לזה   ,  רעיון  הדיוק  ,  בהתחלה  ,  מובן  כפי  שאנחנו  יכולים  להבין  אותו  לפי  יכולתנו  האישית  לדייק  ועל  כן  אין  להסס להשתמש  בדיוק  האישי  ,  עד  שמבינים  מהו  דיוק  למעשה  נבנה  על  מקומו  .

ניקח  לדוגמא  מי  שהבין  בפנים  והגיע  לומר  :  " אני  יהיר "  ,  " אני  מזייף "  זו  הבנה  פנימית  אלא  מוחו  בא  על  המחשבות  המתפזרות  הנלחמות  ממשיכות  לסעור  ובכל זאת  לאט  לאט  בעבור  ההבנות  הפנימיות  יהיה  רגוע,  בלי  שיטפל  בשקט  שלו  אלא  במחשבתו  עיקר  העומס  ,  העיכוב  על  עיקרו ,  הוא  האוחז  בגלל  צורך  מסויים  המשתלט  עליו  והמוביל  אותו  ובכל זאת  משתדל  לדייק  עם  עצמו  לקבל  את  הדיוק  האישי  זה  לקבל  גם  את  המחשבה  האישית  .  לקבל  אותה  ואפילו  מעורבבת  היא  בינתיים  .  זה  למצוא  בטחון  חשיבתי  אשר  הפוך  הוא  מסערה  זו  או  אחרת  בעצמה  זו  או  אחרת  ואפילו  מעטה - היא  סערה  קטנה  ,  היא  במלחמה  הפנימית  המתקיימת  כאשר  נושאים  את  העומס  .