בהבנה הכרתית ניתנים חלקים רבים , וכל חלק בנפרד משתתף למעשה בהבנה הכוללת. לא תמיד הלומד מבין את הסך . יכול לרצות לגשת לחלקים המעניינים שמתקנים. מה שניתן , אינו רק לניקוי העומס . שחרור המערכת מהעומס אינו כל המטרה . הלימוד מאפשר למערכת להכנס לאיחודה , איזונה , ולתיאום חלקיה.
כאשר יש עומס הם נאבקים ואינם מחזקים , אלא נחלשים ומחלישים את המערכת . החלקים הם רבים . בכל חלק וחלקיו אמור הלומד הנוכח למצא מהניתן את היש , את הנמצא כבנוי מחזק .
הקשר בין החלקים וההכרה :
ההכרה צופה על הניתן . החלקים המזוהים דרך ההכרה , נרשמים כמבנה ברור בהבנה , כי הם מזוהים דרך ההכרה המזהה את החלקים בסדר שניתנים ונמצאים , אח"כ ,
כשלומדים ומבינים מה הסדר המתאים לקיום והתחזקות . כוחה של מערכת שמתחדש כחוזר על מקומו , כמתפשט במערכת , וכל חלק נושא את ציר כוחו החוזר ממהות , לא רק נלמדת , אלא חוזרת . היא נמצאת למעשה .
אם נפנה לחלקים המיותרים , השייכים לעומס ואינם משתייכים לחוקיות הקיום ולא לכוח הקיום ואיזונו ולא לצמיחת הקיום , לא להתחדשות שבקיום ולא למשתנה התמידי שבקיום - נבדוק יחד מה הם החלקים ההפוכים שאינם מאזנים ואינם מחזקים .
אלה חלקי העומס ששייכים לכל נפש שיכולה להיות מעט עמוסה או מאוד עמוסה . וכל החלקים יחד , כשמופעל עליהם עומס נמצאים רשומים מילדות במודע ואינם מאזנים , אינם משתתפים בחוקיות הקיום אלא מחלישים אותה .
הנה כמה מהם :
חסימה בפני השני :
הנחסם נראה כביכול מנוצח . לחוסם יש באותו זמן יתרון (לכאורה ) של התחזקות , וכשבודקים את החלקים יודעים שאינם מחזקים באמת כלל אלא פועלים כדי להשיג חלק זה או אחר .
+logo+v1.png)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה