יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

חלק של אילן (מבוא ימימה)

אותו רצון מהותי רשום משורש הנפש מלידה הוא מחבר אותנו בתכלית החיים בצורה לא מילולית הווה אומר שכל אדם מסוגל להתחבר לעצם קיום לתכלית חייו גם אם אינו יודע להסבירה ולפרטה. אחד הכלים המופלאים שאנו זוכים לקבל מעצם לידתינו מעצם ההתקיימות בעולם העשיה הגשמי הזה, היא תחושת החיסרון הנולדת מתוך הפער בין התחושה הברורה כי יש תכלית לחיים לבין הידיעה המודעת מה היא.
החיסרון הזה הוא הסיבה לרצון המודע וכשאדם מתעורר למהותי בחייו הוא מתחיל לחפש את השאלות הנכונות ולהשיב עליהם תשובות נכונות והכול בתהליך של ניסוי ותהייה מקסים ההולך ומתפתח מול מרקם מופלא של קשיים שפוגשים ביום יום כאשר אדם זוכה לפתיחת הראייה זאת אומרת בנפשי ונוצר הכלי להכיל את האור המגיע מבחוץ והוא רואה בחלק השכלי במיידי בחלק הרגשי בנוסף בחלק התחושתי פיזי גם כן ובחלק החשוב ביותר במרחבו האמוני ויכול אדם כמוצא עצמו מול קושי שעד עתה יכול להוציאו משיווי משקל ובנוכחות פשוטה לשמור על יציבה כניצב אל מול המתרחש אינו מתערבב איתו ומסוגל לראות גם אם זו הפעם הראשונה בחייו את המתרחש האמיתי אשר מעבר לפרטים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה